פסק-דין בתיק ת"א 91-10-12

1.         ביום 1.10.2012 הגישו המשיבים תביעה למתן חשבונות ופיצוי הפקעה נגד רשות הפיתוח ומינהל מקרקעי ישראל (להלן: " המדינה").

על פי הנטען בכתב התביעה, המנוח אבראהים איוב סבית (להלן: " המנוח אברהים"), שהיה בעל זכויות במספר חלקות בכפר אקרית אשר עברו לקניין המדינה. למנוח היו שלושה יורשים: בניו המנוחים כליל אברהים סבית ז"ל (להלן: " המנוח כליל") והמנוח ג'רייס אברהים סבית (להלן: " המנוח ג'רייס") וכן בתו המנוחה מרתא אבראהים סהית (להלן: " המנוחה מרתא").

2.         הואיל ומקרקעי המנוח אבראהים נרכשו ע"י המדינה מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים, נחתם ביום 31.08.72 בין המדינה לבין יורשי המנוח אבראהים ויורשי יורשיו (להלן: " היורשים"), הסכם פיצויים (להלן: " ההסכם"), במסגרתו קיבלו היורשים פיצויים עבור המקרקעין (להלן: " המקרקעין שהופקעו"), הן בכסף והן בקרקע. אין חולק, שלהסכם מצורפים שני מסמכים, כדלקמן:

א.         רשימת נכסי המקרקעין של המנוח אבראהים, הכוללת את כל נכסי המקרקעין שהיו בעבר למנוח, טרם שמכר חלק מהם לאחרים ועל פיה, שטח כלל המקרקעין שהיו בבעלותו הוא 99.830 דונם (להלן: " הרשימה").  

ב.         מסמך הנקרא " אישור והודאה", שנחתם על ידי היורשים, בו פורטו העסקאות במסגרתן מכר המנוח חלק מהמקרקעין המפורטים ברשימה, לאחרים (להלן: " הודאת היורשים").

במסמך זה אישרו היורשים את קיום העסקאות המפורטות בו וכן אישרו, כי: " יתרת האדמה הנשארת לזכות יורשי המנוח לאחר אישור כל העסקאות הנ"ל היא בשטח של 41.695 דונם...".

3.         המשיבים, שהינם חלק מהיורשים, טוענים בכתב התביעה שהוגש בתיק זה, כי ההסכם אינו ממצה את כל זכויותיהם במקרקעין שהופקעו וכי קיים הפרש לטובתם, בגינו מגיע להם פיצוי נוסף. בכתב התביעה נטענו טענות שונות וסותרות לגבי הפרש השטח, בגינו נטען כי לא שולם פיצוי.  

המשיבים טוענים, כי לשם ביצוע חישוב נכון של הפרשי הפיצויים המגיעים להם, הם זקוקים למסמכים שהתבקשו בתביעה, שהם: ספר משלמי מס, כל הסכמי המכר שעל פיהם נערך הסכם החלוקה, הסכם פיצויים של המנוח יוסף, פירוט ואסמכתאות לכל טובות ההנאה שניתנו ליורשים, דו"חות השומה, על פיהם נקבע שווי המקרקעין המופקעים וכל צווי הירושה אשר שימשו את המבקשת בעריכת ההסכם.

בנוסף לזה, עותרים המשיבים, בתביעתם, לחייב את המבקשת בתשלום הפרשי הפיצויים כפי שיתחייבו מן  החשבונות שייערכו לאחר שיימסרו המסמכים.

טענות המבקשת :

4.         המבקשת טוענת לפגמים שונים בכתב התביעה, כגון אי צירוף כל היורשים הרלבנטיים, צירוף משיבים (המשיבים אסעד ואבראהים), שאין להם מעמד בתביעה ולא היה צריך לצרפם, אי זיהוי המשיבים על ידי מספרי תעודות זהות ואי צירוף צווי ירושה/צווי קיום צוואה של המנוחים.

עוד נטען, כי אין המשיבים זכאים לסעדים המבוקשים בתביעה, הן מאחר שחלק מהמסמכים הנדרשים מצויים בחזקת התובעים, הן מאחר שחלק מהמסמכים נזכרו באופן כללי, שאינו מאפשר לאתרם, והן מאחר שאין יחסים מיוחדים בין הצדדים, המאפשרים הטלת חובת גילוי על רשויות המדינה.    

בנוסף, טוענת המדינה כי התביעה נעדרת עילה, שכן לא ניתן לתקן את ההסכם אלא בהסכמה ואף כי אי כדאיות העסקה אינה עילה לביטולו.

עוד נטען, כי בסעיף 12 להסכם הפיצויים ויתרו היורשים על כל טענה או תביעה בקשר להסכם, או כל הנובע ממנו ולכן מנועים המשיבים מלטעון נגד הפיצוי עליו הוסכם.

תשובת המשיבים :

5.         המשיבים טוענים, כי אין חובה לצרף את כל היורשים וכי די בכך שהמשיבים הינם יורשים חוקיים של המנוח אבראהים וילדיו, על מנת שיוכלו לתבוע את חלקם שלהם בפיצויים.

לטענתם, המסמכים הנדרשים הינם רלוונטיים והכרחיים לצורך בירור התביעה ולכן הם זכאים לקבלם במסגרת תביעה למתן חשבונות.